אני קם, המבט הבטוח בעיני, אני שולט במצב, בעניינים והכל.
העולם פרוש לפני, אני ניגש למטבח, מוזג כוס מים, המים מתפרצים
בשקיקה לתוך הכוס שמחזיקה עצמה מוצקה בידי. אני שותה.
המים זורמים בגרון, ממלאים את יעודם, מאושרים להרוות את
צמאוני.

אני משפשף את העיניים ופותח את הדלת. שמש!
אה, מגע השמש בעפעפיי, הבוקר היא קמה רק אליי.
העולם נמס תחת מבטי ורוצה עוד עד בלי די.
ואני היום במצב רוח נדיב וממשיך לתת לו מכוחותי.
אני רואה זקנה הולכת, אני מחייך
והיא מזדקפת בחמישה סנטימטר ובורחים לה חצי מהקמטים.
אני ממשיך לתת לכולם.

אני נכנס פנימה לאמבטיה ומסתכל בראי.
רואה שם מישהו יפה יפה ומאוד מאוד מאושר.
הכח שקורן מכל קימור, מבקש לצאת החוצה.
אני מותח בהנאה את הזרועות המאד מאד מדהימות שלי
ומרגיש את שרירי הירכיים מתפרצים בחדווה.
אני משתרע ועושה שכיבות סמיכה, הרצפה קולטת אותי באושר אליה,
אבל אני נלחם.
אני קם, מחליט שהגיע הזמן להוציא את כולם מעוורונם ולעשותם
חזקים כמוני.
אני מסתכל עליה עוד ישנה.
תפארת מלכות, כוחות אשה.