הצחוק ריחף בינינו וחדר לנשמה
והיו גם דמעות ושיחות ותמיכה
והיחד חשוב מכל ולא משנה המרחק
ואנחנו שתיים
והזמן כאילו עמד מלכת
אך גם רץ כה מהר
והגעגוע, הגעגוע כה כואב וקר,
מנכר, אכזר, מיותר
ואנחנו היינו שתיים
והימים עוברים להם והזיכרון
הזיכרון כה בהיר וברור
ואת הלכת ואנחנו...
ודמותך כה ברורה בטיפות הגשם
וקולך מנשב באוזניי
ויופייך עוד מאיר את צמרות העצים
וליבך עוד פועם מול עיניי
ואנחנו שתיים, היינו
וכעת הבדידות הפכה חברה חדשה
ואנחנו עדיין שתיים,
את שם ואני כאן, |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.