שני גליקו / בדידות |
כל יום יותר אחר
כזה שחור
אולי אפור
כי בעצם לא הכל שחור.
אני כל כך רוצה להיות אני
וזה ממש לא מצליח לי.
אני רוצה שכולם יגידו:
"כן, נכון את צודקת"
כי אני באמת צודקת!
אני אף פעם לא יודעת
אם באמת אוהבים אותי
או אם אני באמת
עושה את הדברים נכון.
אני צריכה שמשהו מלמעלה
ייתן לי אישור
כן
או לא
אמרו לי פעם:
"שהחיים הם מתנה".
אז אני מחזירה אותה
ניראה לי שאני פורשת
לא מתאים לי התפקיד הזה בהצגה הזאת
אני כל כך בודדה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|