בפעם הראשונה, הכל היה מושלם -
הצלחתי לכתוב שירה.
בפעם הראשונה, הרגשתי ביטחון -
חשבתי שהשיר הזה אולי יהיה הראשון.

היו רגעים בהם הייתי מבולבל -
האם השיר מבטא את עצמי?
לא הייתי בטוח בטיבו של השיר -
אולי הוא שונה, ולא נשמע כמו ליבי?

ואני רק רציתי להראות את עצמי,
ואני רק רציתי להשמיע מה רוחש ליבי,
ואני רק רציתי ליהנות איתה,
לבד,
בפעם הראשונה.

וידי כמעט וסיימה לכתוב את שירתי,
אך מיהרתי עם השירה, לא הייתי סבלני,
הזיכרון הטוב נהפך למר,
איבדתי אותה,
נשאר לי רק עט ונייר.

מחכה לתשובה,
אותה אני כבר יודע.
אסור לי ליהנות משירה,
בפעם הראשונה?

עוד מעט השירה תעלם,
ואני אשאר לבד -
לא בפעם הראשונה.