התכחשנו הערב.
למרבה הפלא, היינו זרים.
זוג כפוי במאה העשרים ואחת.
מתלבט עם הזרם,
מטשטש את כל הדגים.
חלמתי עלייך עד האין סוף,
הופעת בכל פינה ורקיע.
והאופק שלך היה כה רחוק-
עוד יד, עוד אחת, עוד מעט- לא אגיע.
והנה, העולם שוב דועך עלינו,
הצעקות שלי,
לא שוברות את הרקע.
רק מפל מים, שזורם, לאין מפריע,
ודגי סלומון משתכשכים
במים הרדודים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.