כמה טוב להשתחרר.
4 חודשים עברו,
ושוב אני מרגישה את אותה תחושה נעימה בבטן,
את אותה ההתרגשות של מבטים נפגשים.
ופתאום, ברגע אחד, ההוא כבר לא מעניין אותי,
והמחשבה שאאלץ לראות אותו שוב, לא מביאה אי נעימות.
כל ישותי מתרכזת ברגעים אלה לאותה חמימות מהעבר,
ואיזה כיף לי שאני מסוגלת,
אחרי שחשבתי שלעולם לא אוכל עוד,
הייתה תקופה נחמדה, והיא הסתיימה,
סוף סוף.
ועכשיו אני יכולה להתחיל אחת חדשה, עם מישהו אחר.
כמו כל דבר בחיים - טוב להתחיל מחדש.







כתוב קצת כמו שיר, או לפחות מזכיר לי
אבל בכל זאת בחרתי להעלות כמונולוג
לא סגורה על זה... וגם ככה אי אפשר לשנות
יהיה טוב.