חשבתי שעברנו את הלילה
התעוררנו אל אדי הבוקר הקרים
ישות סוקרת, רעבה, בוכה, תמהה
נאחזת במבטים ריקים
קשרתי נסיון חיים למזח
וקפצתי אי אל ימת החששות
מתחת לגלים חיבקתי עוגן
טובעת, אולי נושמת אכזבות
אתה אמרת לא עכשיו
אני הנהנתי
אתה אמרת, לא אישי זה רק שלא מצאתי
את עצמי
אתה אמרת לא לוותר
על הסיכוי הזעיר שישנו
שתאהב אותי.
שזה יסתדר.
נסחפת בהרצאות ובין הטקסטים
בזווית העין מבחינה בך
עוקבת, מקנאה, קטנה, אוהבת
בכל תא עור מת שנשר מעורך
שכבתי במיטה, והזיתי
את פניך שם, שרוע
על מיטתי.
התרגשות שמנוונת
אהבה שמייסרת
תנו לי את הכוח
לא לישון. |
