קמתי בבוקר והלכתי להעיר אותה. הסתכלתי עליה וחייכתי, חיוך רחב
כזה. הערתי אותה והיא רצה לה עם רגליה הקטנות לחדר האמבטיה שם
שטפה פנים וצחצחה שיניים, בינתיים אני הכנתי לה תה עם חלב שהיא
כל כך אוהבת ועוגיות קטנות בטעם חמאה. היא התיישבה ליד השולחן
ושתתה את כוס התה בידיה הקטנות ואכלה את העוגיות. הכנתי לה
פרוסה עם ריבה ותפוח והכנסתי לה לתיק.
רצתי לחדר, כדי להלביש אותה לפני שנצא, הלבשתי אותה בשמלה תכלת
עם פרחים ורודים וסגולים ונעלתי לה את הנעליים הורודות שהיא כל
כך אוהבת ויצאנו.
בדרך היינו צריכות לעבור כביש אז החזקתי לה את היד והסברתי לה
שצריך להסתכל "ימינה, שמאלה ואז שוב פעם ימינה" וחצינו את
הכביש. עברנו ליד מכוניות גדולות וקטנות ואינספור בניינים אבל
הצלחתי להבחין בייחודו של כל אחד מהם, ואז הגענו לגן. עמדנו
במדרגות לפני הגן והיא חיבקה אותי חזק ולא רצתה ללכת. הסברתי
לה שהגננת מאוד נחמדה והיא תוכל לשחק כל היום ותמצא חברים
חדשים. הצלחתי לשכנע אותה בסוף, והיא הלכה.
עברו שעות והגיעה השעה שתיים. את כל הילדים כבר לקחו מהגן, רק
אותה אף אחד לא לקח.