היה לי חבר מה זה טוב. קראו לו מייק, ולמרות שהוא בכלל נולד
באמריקה הוא היה תותח פה בארץ. כלומר, הוא היה מחליף חברות כמו
גרביים והיו לו מלא חברים. והוא לא עשה בשביל זה כלום, הוא
פשוט היה נראה טוב והתנהג בנחמדות. וזה די מוזר, כי בימינו כדי
להיות מקובל אתה צריך לשנוא את כולם חוץ מאשר את החברים שלך
ואת הכוסיות, ולקבל חרא ציונים ולהתלהב שכל שנייה עומדים להעיף
אותך מבית ספר ואתה שם זין על המורים הנאצים כוס אמא של אחותם.
אבל מייק לא היה ככה, מייק עזר לכולם עם אנגלית וכולם עזרו לו
עם עברית, והוא היה אחלה תלמיד ואף פעם לא רצו להעיף אותו מבית
ספר. כל המורים והילדים אהבו אותו, כאילו הוא איזה סלבריטי
באיזו טלנובלה מגוחכת עם ילדות בנות ארבע-עשרה שרוצות רק לגעת
בכפתור של החולצה שלו.
ולמרות שהוא החליף חברות כמו גרביים, אז תמיד הוא היה עוזב
אותן עם סיבה, והן היו מוקסמות ממנו ואחרי שהן אמרו לו תודה על
הסקס המעולה, הן נהיו ידידות שלו. וככה, ממש בקלות, היו לו מלא
חברות ומלא ידידות, ומלא חברים שבאו לשמוע על הסקס שלו וכמה
הוא לא סובל את הבנות הקרציות האלה, ואיך הוא מנצל אותן. אז
הנה, מייק היה מניאק לא קטן בעצם, אבל העיקר שזה בחשאיות. הוא
ידע להתנהג בהתאם לכל אחד. הוא ידע לרכל על כולם, וגם ידע איך
לשכנע אנשים לא לספר. אז הוא חי בשקר, בצביעות, ולמרות זאת
כולם העריצו אותו. אפילו אני קצת הערצתי אותו, כי הוא תמיד
סיפר לי את כל הסודות שלו ואני כמו ילד בן ארבע-עשרה שמחכה
לסיפורים על סקס, הייתי להוט מלהקשיב לסיפורים שלו. והוא נשבע
לי שעליי הוא אף פעם לא מרכל, ושאני חבר מה זה טוב שלו והכל.

בסוף גיליתי שהבן זונה הזה מרכל עליי כל הזמן, ואומר לכולם
שאני מתנהג כמו ילד קטן בן ארבע-עשרה שרק רוצה לשמוע את סיפורי
הסקס שלו כי אני מפחד לזיין בעצמי. ואני מה זה התעצבנתי, כי
אני לא אשם שכל הבנות רוצות אותו ועליי אף אחת לא מסתכלת. בכל
מקרה, התגברתי על השקרים שלו בקלות כי הבנתי שסביר להניח שהוא
משקר לכולם, ובעצם מגיע לו שישנאו אותו כי הוא בן זונה קטן
ומסריח, והלוואי שלא יהיו לו חברים וחברות. ברצינות, לא מגיע
לאף אחד להיות חבר של אדם כזה שמשקר לך בפרצוף והוא סתם צבוע
ומגעיל. אבל זה בעצם מוזר, כי אם הוא מתנהג אליך יפה זה מה
שחשוב, הרי זה לא משנה אם הוא מרכל עליך מאחורי הגב. אם הוא
באמת היה שונא אותך, הוא לא היה מדבר איתך וזהו.
אבל לא יפה לרכל, וזה גם מעצבן, זה מסית את כולם נגדך.

ופעם אחת עשינו שיחה עם החבר'ה, וכולם היו קטנים ממני בשנה
ועוד לא זיינו. הם היו ילדים קטנים כאלה, לא ממש בוגרים, אבל
מה זה מקווים לגדול מהר ולהתחיל לזיין בקצב. ועד אז, הם רצו
לשמוע סיפורי סקס שלי, הם חשבו שאני איזה מישהו שכל היום עסוק
בלחשוב מי תהיה הזיון הבא שלו, ובטח כל הבנות מתעלקות עליי
ואני מה זה מבוקש. ולא היה לי נעים לנפץ את האשליות של הפשושים
האלה, אז חשבתי על אחד מאלפי הסיפורים של מייק, וסיפרתי להם.
הם היו להוטים, העיניים שלהם כמעט יצאו מהחורים והריר כבר נזל
מהם כמו איזה כלב רעב במיוחד. אז סיפרתי, וסיפרתי עוד, וממש
נכנסתי לקטע הזה והייתי חרמן כמוהם. ואז, בדיוק בשיא המתח,
כשעמדתי לספר על התנוחה המגניבה שאני, בעצם מייק, המציא עם
הזאתי שיש לה את התחת הכי מדליק בכל בית הספר, מייק פתאום פתח
את הדלת ומחא לי כפיים. הלב שלי ירד לתחתונים מרוב בושה.
הרגשתי ממש כאילו אני הולך למות מרוב בושה.
הילדים החרמנים בינתיים הבינו שזה מייק המגניב, והוא נראה
עצבני במיוחד, אז הם רצו כל כך מהר כאילו זו אולימפיאדה.
ומייק, מייק הסתכל לי במבט כזה רצחני בעיניים. הוא ממש כעס
שסיפרתי את הסיפור הזה. הוא עמד להוציא סכין מהמכנסיים, ואז
פתאום התחיל לצחוק כמו מטורף. שאלתי אותו מה קרה, והוא ענה לי
שהוא סתם המציא את הסיפור הזה, ובעצם הוא בחיים לא זיין אף
אחת, וכל החברות שלו, הן סתם בנות שהוא שילם להן מאה שקל כדי
שיעמידו פנים. הוא אמר שהוא אפילו לא היה קרוב לזיין פעם אחת,
והוא גם אמר שאם אני מעיז לפתוח את הפה שלי ולספר למישהו, אז
אני אוכל את המכות של החיים שלי.
ואז התעצבנתי. הבן אדם המניאק הזה הצליח לעבוד על כל כך הרבה
אנשים, והכל בגלל שהוא איזה אמריקקי טחון עם מלא כסף והרבה מאד
שיעמום. ועיצבן אותי גם שקצת כסף יכול להפוך אותך למקובל, אז
אמרתי לו שאני אפתח את הפה כמה שבא לי ושרק ינסה להשתיק אותי
עם איזה כמה דולרים.
ואז התחלנו דחיפות שהתפתחו בין רגע למכות. פוצצנו אחד לשני את
הצורה. ואז הגענו לגרם המדרגות, והיה צלצול. 'שיעור ספרות',
אמרנו אחד לשני והמשכנו ללכת מכות. מייק שנא ספרות כי הוא היה
גרוע בזה, הרי הוא עולה חדש כזה מאמריקה, אז הוא יכול להבריז
כמה שבא לו ועדיין ירחמו עליו עם הציון. ואני, אני שנאתי ספרות
כי אני לא יודע להתנסח בגרוש. אני תמיד האמנתי שספרות זה
חירבוש אחד גדול, וכל הדיונים האלה 'למה הסופר התכוון...' ממש
מעניינים לי את התחת. תמיד רציתי שבאיזה שיעור אחד נעלה כל מני
השערות דביליות ומגוחכות לגבי איזה סיפור, ונבזבז את כל השיעור
בהתחבטות בשאלה 'למה הסופר התכוון כשכתב את המילה הזאת' ועוד
כל מיני דברים מפגרים, ואז הסופר יבוא ויגיד שסתם שיעמם לו
והוא לקח מהשכנה רעיון לסיפור וכתב אותו. כל כך רציתי שזה
יקרה, ואז יבינו שלא צריך ללמד ספרות ושיורידו לנו את המקצוע
המחורבן הזה מהמערכת, ובמקומו יהיו לנו שעות חלון.

ואז דחפתי את מייק קצת, הוא עמד ליפול מהמדרגות ואני כבר קצת
נבהלתי. עזרתי לו לרדת בשלום, ואז הוא הביא לי בעיטה קטנה
לביצים. בזמן שניסיתי להתאושש מהמכה, הבן זונה אמר: 'אבל אתה
יודע את מי כן זיינתי? את אימא שלך. והיא חייבת לי חמישה
דולר'. זאת הייתה הבדיחה השנואה עליי, הבדיחה שמעצבנת אותי כל
פעם מחדש. ורציתי לפוצץ לו את הצורה, אבל האמת שמייק הזה סתם
חלשלוש. כל המכות שהלכנו היו ממש ילדותיות, הרי הוא יודע
להרביץ כמו סבתא שלי שמתה לפני שנתיים מסרטן.
האגרופים שלו הרגישו כמו ליטוף של נוצות, והבעיטות שלו כמו
שכדור פינג פונג נוגע לך ברגל.
הוא היה כזה חלש שממש ריחמתי עליו. באמת, לא רציתי להרביץ לו,
כי אחר כך במילא הוא והקשרים החברתיים המזויינים שלו היה גורם
לזה שאף אחד לא היה מדבר איתי בחיים, ושום בת לא היתה נוגעת בי
עם מקל. אבל הבדיחה הזו על אימא שלי מעצבנת אותי כל פעם. אין
לי מושג איך, אבל כולם יודעים שאימא שלי היתה נשואה שלוש פעמים
והיא עושה סקס כל יום, כל פעם עם מישהו אחר.
בגלל זה התעצבנתי, וגם ככה העצבים שלי היו בשמיים כי שנאתי את
מייק, אז השענתי אותו על המדרגות ואמרתי לו להתראות.

בשיחה עם השוטר ההומו אחר כך ניסיתי להסביר הכל. בהתחלה אמרתי
לו שהוא התאבד, אבל המשטרה הזאת, עם השיטות המדעיות המחורבנות
שלהם, אישרו כבר שמדובר ברצח בדם קר. אז אחר כך אמרתי לו שזה
לא היה בדם קר, ולא תכננתי להפיל אותו מהמדרגות, אלא הוא דרש
את זה. אז הוא, עם הקול הענוג שלו, ביקש לדעת למה הוא דרש את
זה. אז סיפרתי לו הכל, בפרטי פרטים. סיפרתי לו איזה תלמיד טוב
הוא היה ואיך הכל היה הולך לו בחיים כמו שצריך. וסיפרתי לו
שהוא משקר לכולם ומלכלך עליהם מאחורי הגב, והוא בעצם שקרן
וצבוע ותו לא. ואמרתי לו איך הוא גם ליכלך עליי בלי בושה,
וסיפר לי מלא סיפורי סקס פיקטיבים. ואז השוטר המעצבן הזה אמר
לי: 'בלה בלה בלה, תגיע לעניין'.
וזה העלה לי את הסעיף, אז באתי לחנוק את השוטר. ולא כמו מייק,
השוטר לא התרגש מזה. הוא אמר לי להירגע והוריד את היד שלי
מהצוואר שלו בעדינות. אחרי שסיפרתי לו את כל הפרטים של האירוע
שהוביל להרג, כי לא הרגתי אותו בכוונה, הוא אמר לי שאני כנראה
הולך לקבל כמה שנים, כי אני כבר בן שמונה-עשרה וחצי והעונשים
עליי חלים כמו על כל אזרח אחר.
רגע לפני שלקחו אותי משם, הוא הסביר לי את כל הפילוסופיה של
הדבר.
הוא אמר שנכון שמייק מניאק, ובן זונה, ואני צודק במאה אחוז כי
הוא צבוע ומגיע לו להיות בודד לנצח, אבל מייק לא עשה שום דבר
שפוגע פיזית במישהו. הוא לא רצח מישהו, אפילו לא ממש הרביץ כי
אני בעצמי אמרתי שהאגרופים והבעיטות שלו הם כמו האגרופים
והבעיטות של סבתא שלי שמתה כבר.
ובגלל זה אני האשם היחיד, כי אני זה שרצחתי אותו בסוף, ולכן כל
העונש מגיע לי.

לא אהבתי את הפילוסופיה הזאת. ממש לא, זה ממש קישקוש. כדי
להדגים כמה שהשוטר הזה סתם הומו שמדבר שטויות, חזרתי לבית הספר
ליום אחד באישור המשטרה. הגיתי תוכנית, תוכנית מעולה, תוכנית
שתראה למה הכל דפוק.
פילחתי מזרון דק מאולם הספורט, ושמתי אותו בסוף המדרגות, כך
שאם נופלים למטה - נוחתים על המזרון. אבל המזרון הזה דק כמו
דף, אם נוחתים עליו זה כמו לנחות על הרצפה, ממש אותו דבר.
אחר כך ניגשתי לשני ילדים, ואמרתי שאני צריך אותם למשימה ממש
חשובה. לפני כן, לקחתי מצלמת וידאו ודיברתי: 'תראו איך שני
ילדים גרמו למותי. זה כמו שאני הרגתי את מייק, אבל הוא עשה לי
משהו, הוא התאכזר אלי. אז עכשיו תראו איך שני ילדים הורגים
אותי, ואני בחיים שלי לא עשיתי להם כלום. הם פשוט טיפשים, אז
הם הרגו אותי. אז תראו את הקלטת הזאת לשוטר ההומו שדיבר איתי
אתמול, ותגידו לו שזה מה שאני חושב על הפילוסופיה שלו.'
סיימתי את ההקלטה, ושוב ניגשתי לשני הילדים. אחד מהם הצבתי
למטה, ליד המזרון, והפקדתי בידו את המצלמה. אמרתי לו לצלם הכל.
לילד השני אמרתי לדחוף אותי מהמדרגות. הוא היה קצת מופתע, אבל
אמרתי לו לא לדאוג כי יש מזרון למטה וזה יציל אותי. והוא דחף,
והילד השני צילם הכל.
ושני הטיפשים האלה גרמו למוות שלי.

ובכל הסיפור הזה אני יצאתי הכי מניאק. מייק גרם רק לי להתייסר
מהמוות שלו, כי אני הרי הרגתי אותו ויש לי רגשות אשמה. ואני
כבר מת, כך שהוא לא ייסר אף אחד בעצם.
ואני, אני ייסרתי שני ילדים מסכנים שלא מבינים מהחיים שלהם.
אני טיפש, ומייק טיפש, ושני הילדים האלה טיפשים. הכי טוב שאני
מת עכשיו, בגן עדן כולם חכמים.