חמוטל ריגר / מחווה לוולט ויטמן |
אט אט אתה
נסדק.
לא התכוונתי לעשות לך
את זה.
כשקיבלתי אותך,
כשאימצתי אותך אל חיקי
עת הייתי רכה כל כך
ואתה
רך
בטח לא תיארת לעצמך
זאת הקטנה
שבורה
תהיה
נהרות ונימים ודם ורגש
עברו בינינו
"נועדתי לגדולות",
בטח חשבת לעצמך
"לריגושים, לאדרנלין הצורב,
בטח לא
לכאב"
המתמשך, הנמשך, הנמתח, הנמרח
אל מעבר לגבול היכולת
אל המקום שבו אנשים הופכים שקופים
והם אינם הם
עוד
אבוי, לבי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|