מונה גולד / ערגת הגעגוע |
את קסם האהבה;
כשכולם ישנים - אני לך
מיתר בכינור הנשמה.
בלילה אני מחטטת בנפשי;
נוברת ברגשות ובמחשבות
ואז, לבי קורא לך בנשיקות
כי נשארת לזרום בלבי.
בלילה אני כבר חלשה
מלחשוב בהגיון
וציפורי הירח מצוות
להתפשר ולהושיט יד לבאות,
כי באפילה אני לבנה
והלילה שחור,
ולבי מפליג אתך כל דקה...
ומעיני זולגת עוד דימעה.
22/04/05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|