מחיוכך, ממבטך
שמעה את ליבך קורא לה
מתחתית הגבעה
ראתה
את שנפשך לה אמרה

ואת הרגשת בטוח
לא הרגשת את הקור
מצליף בפניך
אמרת את שאמר ליבך.

ואני ידעתי...
הרגשתי שזו לא פרידה
ידעתי שזה פתח טוב
להתחלה.

והגבעה הוצפה באור הילתה
הזורח של מלאך שובה
שבחר בך
והחושך לא מפחיד יותר,
אין למה לברוח.

היא כאן,
עורה צחור,
שומרת על אוצר הנפש
שמצאה
לצל מבט ראשון.


3-4.2005