מלודי ברון / לאן שלא ילך |
הדמעות זולגות מעיניו
כל האנשים נופלים לרגליו
הוא עומד על מפתן הדלת
הוא יושב מול ההיא אשר פוזלת
הוא עומד עם גב זקוף
הוא עושה הכל הפוך
ולאן שלא ילך
את לבבות האנשים הוא שופך
עיניו האדומות
שפתותיו הכחולות
המוות הוליך אותו שולל
הוא רוקד בתחנת חשמל
כאשר יפגוש בבחורה
היא תעשה לו טובה
תמצוץ לו ת'זיין
תעקור לו שתי עיניים
הוא ממילא עוור
עכשיו פשוט חיוור
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|