אסף יופיטר / חיה |
שמור את סודי, אל נא תחשוף
עם רדת ליל אשוב אל המחבוא,
אכתוב על גן ביתה המתרפק לו
על צוקי יופייה המגשימים גשמי ברכה.
ידעת כל אשר היה לי פעם,
קיווית בשבילי יותר ממך
אמרת שהטעם בחיים האלו
הוא לחוות סערה כמותה,
לילות של סהר לא ברור
אובד עצות לשיכרון
הפסקת לכתוב בשמי החושך מסרים,
מגיע חורף ששוטף את מחבואי
עששיות בין הסלעים כבות מהר
דרכי אל תוך גנה תהפוך בוצית מושכת
המטביעה כל שחולף על פני בטנה,
אתה קרוב כל כך עכשיו לקוסם המזוקן
אולי תגרום שיפה תחשוק חיה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|