לא מרפה, לא עוזב
נמצא אתי כצל
מישהו עם כובע שחור
עולה אל פני השטח
מרגע הישמע המנגינה.

פעמיים או שלש
או קצת יותר
לקח בידו מצילתיים
או פעמון בינוני
של אזעקה
צילצל
וצילצל

אך מנגינת החליל
משכה ומשכה
והמשכתי אחריה.
כשלא הצליח לעצור אותי
עמד ופרש שתי ידיו,
אך אני בשר ודם
והוא רק צל.
אז דרכתי והמשכתי.

הדרך המשיכה
אך הלכה וקשתה
עלתה והסתבכה,
נשימות כבדות סביב,
מנגינת החליל המהפנט
עמומה יותר ויותר.

ראיתי אותו עומד
בגדת הנהר הרוגע,
מחכה לי עייף
אמרתי:
מי אתה?
ענה:

אני הלב שלך!