|
אל מול כדור הבדולח
מניפה ידי,
והתמונה שבה חוזות עיני,
אט אט מתבהרת:
רואה עצים
רואה ציפור
רואה כינרת.
אתה יושב על סלע
שר לי שיר,
-אני המשוררת.
אוחז לפתע במותני
ומהדק חזך אלי,
אני מופתעת
מתמכרת
מצטנעת
מתרגשת.
והעוצמה
שבחולשה
להיות לך
אישה. |
|
|
זה לא סלוגן,
אני חוזר זה לא
סלוגן, אני תקוע
במוזיאון המדע
בחיפה, נכנס
עשן, מישהו חייב
לראות את זה,
בבקשה
עזרה!!!,
עכשיו חמש בערב
יום שני מאי 98
אני ממתין.
ארד עזמוביץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.