ארבל הכרמלי / עד כאב |
חושיי אתיר למענך
והייתה תשוקתי לתרופתך,
לבי לדרור אשלח
וקורטוב של אהבה לך,
ואז נתמזג בתאווה
חסרת כל שליטה,
חשוכת מרפא,
מחדירת כאב
בקצות העצבים
ורק אז..."גומרים".
24/03/03 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|