תומר פולק / ללא מילים |
מחייכת וקורנת אושר
קורצת לכל עבר
שלא יעבור אחד
ולא ישים לב לחן שלך
כשאינך נחשבת בעיני המתבונן
את מתאספת בתוך עצמך
קשה וקרה, שקטה וחשוכה
לא מביעה כל עמדה, חסרת אופי
מאשימים אותך כשיש משבר
וכשטוב את שוב קורנת ומחובקת
אני לא מאמין לכל הניצוצות הללו
אינך מי שאת נראית לכאורה
האמונה לחיים ידועים מראש
מתפוגגת לנוכח השבריריות שלך
אינך רצויה יותר אצלי
אבל יום אחד תהי האמונה
של מישהו אחר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|