|
מסתכלת לשמיים
רואה ענן והוא רחוק
הדמעות בעיניים
וחייבת לצעוק
מסתכלת לרקיע
זעקה קורעת לב
עד לענן יגיע
גודל הכאב
הזעקה מפלחת את השקט
אותה זעקה עתיקה
לקול עונה משתוקקת
אך רועמת השתיקה
זעקת הכאב בריק מהדהדת
מחפשת מקום חם
לעתה עם לבי מתידדת
אך מכה בו עד זוב דם. |
|
|
הבנתי את זה
שתמיד כותב "יום
אחד מישהו יבין
אותי - ואז אני
אעלם"
אבל הוא לא
נעלם. אולי לא
הבנתי אותו
נכון.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.