|
המשורר נמדד בתפוקתו
אך ירכייך ממלאות את כל אוני
איכה אוכל לגעת ברזוני
ובעור בטני המתדלדל,
לספוק את שתי כפות ידיי
ולתמוה על המיית החורף
המאבד מול עיניי
את חייו
לשקדי האביב |
|
|
פוסטמודרניזם?
פשוט מושג
טרנסצנדנטלי.
אני אומרת
להפסיק את
שיגולי הבינה
הקוהרנטיים
כאן.
יאללה, אני
מאחרת לויפאסאנה
של שיווה.
במחה דשה,
זבנית בפיצוציה
של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.