|
הטלפון הצטלצל
מזעיק יוצר בהלה קלה
קול מתכתי מנוכר
"אל תבוא" אמרה והתנתקה
קרה קפאה על פני
ההד עבר דרכי צלול
אל קירות הקרון
ויצא אל הריק
בנדנוד קל של הרכבת.
דממה מעיקה
האכזבה הציתה מדורת ספק
להטה בקרבי
בגחלים לוחשות.
ירדתי בתחנה שהתרוקנה במהירות
"חיכיתי לך
אתה נראה מופתע". |
|
|
אכלתי את כל
השוקולד בבית.
את כל הקוביה
האחרונה.
אחת שלא מבינה
למה אומרים לה
כל הזמן:
"תאכלי, יא
אנורקסית,
תאכלי!" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.