מסתגרת לי עכשיו עמוק בתוך בועה
בורחת מהכל, לא שומעת, לא רואה
דבר לא נכנס, לא חודר אל תוך הלב
והכל בניסיון לא לחוות יותר כאב

בוכה על העבר, לא רואה את העתיד
ההווה רק הולך ונהיה יותר מחריד
קמה לעוד בוקר של עלבון והשפלה
רוצה לצרוח, לא אומרת אף מילה

אביתר ברקע עם "יש לי סיכוי"
ואני רק חושבת עד כמה זה הזוי
לא מוצאת טיפת שקט, טיפת מנוחה
רוצה לנחות כבר על קרקע בטוחה

כזאת אני, במנוסה מתמדת
עם שום דבר אני לא מתמודדת
חיה בתחושה שכדאי כבר לוותר
רוצה להפסיק, לא מסוגלת יותר!

                 לא מסוגלת יותר!