ריקי די / ראיתיו |
בעיני רוחי
מבטו,הדרת שיבה
נשימתו הטופחת על פני
קלילה,
מסתלסלת בתלתלי.
משתוקקת אליו
עם הבוקר
ללא המילים החמות
ומשא הכמיהות.
כתפיו עשויות
שנים שצמחו,
להניח ראשי
לספוג
זרותו.
ראיתיו
בעיני רוחי
נושק כף ידי
בנימוס מפליג
ואני בעירום שוקק,
טורפת גופי
בתוכו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|