צרור ורדים קטפתי
לכבוד חג הלב,
צרור שלא תישא רוח
אף בסערת כאב.
מעט מזעיר מיין אהבתנו
פורח בגינת ליבנו
והאחד אשר נותר
שמור אי שם
ברוח הזמן הנעלם
מיני אופק ועד ים
מיני יגון לב תם
עדי לב אוהב
שהגיונו נסתם.
צרור ורדים
לזכר ימים מפוארים
ולעוד ימים נשגבים
כשמש היוצאת מבין עבים. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.