אני מחכה.
מחכה לעייפות שתבוא.
מצפה.
מצפה לזה שוב.
שנינו ינקנו האחד מן השני.
שנינו מלאים באושר עילאי.
עכשיו זמן לישון.
ערומים.
אני מסובבת את הגב.
אתה נצמד.
חובק אותי בזרועותייך,
מלטף אותי עם נשמתך.
ואני מרגישה את רעידותייך,
הרעידות הכ"כ מוכרות, עוד מהיום הראשון.
ואז - אני יודעת. אתה נרדם.
ואני מוצפת ברגשות,
של בלבול,
של הנאה,
של עונג,
של אושר לא מוכר.
מתאימה את נשימותיי לשלך.
מרגישה
איך שאנחנו הופכים לאחד.
מתערבבים אחד בשני.
גופי-גופך.
ליבי-ליבך.
נישמתי-נישמתך.
ואני צופה בך.
מנסה לדמיין את מחשבותייך.
ואיני יכולה עוד, כי העייפות נפלה עליי.
כ"כ מצפה לחלות אותך
להתעורר - ולדעת שאתה שם.
לראות אותך לפניי ראותי את שמש.
ואני, רגועה.
שלווה.
בטוחה.
מרגישה אותך.
רכה...
שנינו ערומים.
עטופים זה בזה.
זמן לישון ולחלום חלומות,
שמחר - בטח יתגשמו.