מסתכלת עליו ומרגישה את האהבה
מתפרצת החוצה.
הוא עובר לידי בלי להגיד שלום
ואני מרגישה את הכעס מתאסף
אצלי בלב.
ואז כשקצת יותר קשה
ואז כשכבר יותר עצוב
ואז אני רוצה לעוף עם פיטר פן
לארץ לעולם לא, חיים במקום אחר.
ואחר כך אנחנו מדברים, הוא מבקש סליחה
בחצי פה.
ממשיך בדרכו לא חושב על הנאמר לא חושב
על הנעשה.
לי זה מכאיב.
ואז כשקצת יותר קשה
ואז כשכבר יותר עצוב
ואז אני רוצה לעוף עם פיטר פן
לארץ לעולם לא, חיים במקום אחר.
שוב זה חוזר שוב זה קורה.
מה אני אעשה.
הוא לא רואה את הדמעות בעיניים
הוא לא מרגיש שאין חיוך על השפתיים
ואני נשברת
ואז כשקצת יותר קשה
ואז כשכבר יותר עצוב
ואז אני רוצה לעוף עם פיטר פן
לארץ לעולם לא, חיים במקום אחר. |
