לאונה לאל / בוקר |
והעיפרון נושק לדף
כאשר השירה מתעוררת
מתמתחת ונוצרת
לובשת צורתה
כעלמה מהודרת
שמה אדרתה
מסתכלת במראה
ומחייכת
אז אזכר
במה שידעתי תמיד
השירה שנוצרת תחת ידיי
אינה קשורה כמעט אליי
זורמת היא מקצות אצבעותיי
לוקחת איתה את חלומותיי
פורשת על הדף
ומציגה לראווה
כאב
פחד
ותקווה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|