רון בית / הרומן שלי עם המוות 4 |
בלי כחל ושרק, בלי איפור,
חמים ורך ומבושם ועוטף,
כמו חלוק נשמט ברישול נישרך אחריה,
חושף את כתפה,חתלתול מתלטף.
בשבילי המוות הוא נוגה באופק,
בלי פחד-גבהים, בלי מתום,
מנצנץ, וזוהר, ובהיר וצוחק,
כמו חיוך מיתגרה, ממשש את הדופק,
מגלה את נפשה, פרפר-לילה נושק.
בשבילי המוות הוא פייה טובה,
בלי מאז-ומעולם, בלי תמיד,
חכמה, ומפנקת, ורטובה ומפתה,
כמו חלום בהקיץ אשלית אהבה,
אורג את חייה עכביש בן-תמותה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|