זריחה זריחה זריחה
זה מטפטף בתוכך, בתוך תבונתך
בעוד עדיין לא התבגר מוחך ..מוחך ומחשבתך
זה ממלא אותך בשתיקה
אתה זועק בשתיקה, טובע בה.
אתה מתחיל את הנפילה,
הנפילה הארוכה והחזקה הביתה, הביתה למציאות.
קפוץ מהצוק ילדי,
הזריחה כבר כבשה את כולך...

הם לא יבינו זאת בחיים,
את טיפות השמש,
את הקריאה של אמא.

תעמוד עד שפת הים,
תתמלא עד סופך בדם הקדוש,
ותצלול
בתוך הים הגדול הכחול,
עד האופק,
עד השקיעה.

כי היחיד שיכול לנצח את הטבע זהו עצמו,
והיחיד,בני,
שיכול לנצח אותך
הוא...
אני.