כול יום היא קמה מוקדם בבוקר,
חשבה שמחר בבוקר-
תמיד יותר טוב מאתמול בבוקר.
כול יום היסתכלה במראה,
חשבה כי מחר בבוקר
היא תראה מישהי אחרת עומדת בהשתקפותה.
כול יום ניסתה להידחס לג'ינס שהיה לה לפני הלידה.
חשבה כי מחר בבוקר היא תרד במידה.
כול יום יצאה מהבית לתוך גינה הרוסה
חשבה כי מחר בבוקר תהייה שמה בריכה ,
ורדים,וגנן שרירי בשם פאבלו.
כול יום היא קמה למציאות
בתיקווה כי מחר בבוקר היא תמחק
ותיבנה את המציאות שלה.
ואני אומרת-
למה לחכות למחר בבוקר?
כשיש לך את היום... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.