מול הים הרוגש אני יושבת ובוכה.
בתוך שמש שוקעת מופיעה דמותך.
וגל גדול טורף את קודמו,
אתה מחייך אליי ופניך קורנות.
אילו יכולתי הייתי לוקחת מונית או מטוס
כדי לראות אותך ולו לרגע אחד
רגע מתוק.
השמש עוד מסנוורת מזווית העין
אתה לי ארץ, ים, אתה שמיים.
במותך חגגו לך חיים
בחייך חגגו לאחרים.
קשרו כתרים, קמו מלכים, נפלו ואינם
ואתה היית, היה ונדם.
ושירת חייך פתאום נפסקה
וחיוך על פניך שקע וגווע
וניצוץ עיניך לעולם כבה...
ואהבתי ואוהבת ונשבעת לך
אהבת עולם, השראה, נתינה.
דרך ארץ, כבוד...
ושולחת לך, כאן, מעל גלי הים
והשמש השוקעת,
חיבוק, נשיקה והבטחה
כל זה לא היה לשווא
גם אם רק בשבילי
היית כוכב...