הגיעה זמנה של תקופת העצבות
נדליק לכבודה נר, ונוריד דמעה
תקופת העצבות הגיעה זה עתה
אל תפחדי אהובתי, הגיעה זמנה
פקחי את עינייך, ותראי כמה שהיא מקסימה

אין סיבה לדמעות וסיבה לבכות
בייסורים ויגון תקרבי אותה אליך
עם זרועות פצועות נחבק אותה
נעצום לה את העיניים, שלא תבכה
שלא תצעק...

אל תפחדי מאותה תקופה,
היא אינה תקופה קשה
מטרתה להראות לעיוורים,
שיש גם קצת רע

תקופת העצבות...

נחבק אותה חזק
ונחזיק את לה היד,
שלא תאבד לנו
שלא תלך שוב לבד

תקופת העצבות...

כמה נפלאה...
בואי נלמד לאהוב אותה יותר
בואי נלמד לקבל גם את הרע...