|
הדשא הירוק
מדגדג את כפות רגלי היחפות.
טיפות הטל או טיפות הממטרה מהלילה
מרטיבות את שולי מכנסי.
חרקים קטנים שמטפסים על אצבעותי
אינם מפריעים לי בהרגליי.
ההנאה בחיי, לתפוס את השנייה שבה אני מאושרת.
האפרסק האדום
מדגדג את דפנות הפה.
שערותיו גורמות לי לסלידה
אך הסיפוק לא משתווה לדבר.
אוכלת כאילו בפעם ראשונה.
דבר אינו מפריע לי, אני שלווה,
ומאושרת לשנייה. |
|
|
למה מתחכם?
מה קרה לימים
בהם הסלוגנים
היו אוהבים,
פשוטים ובצד
שמאל?...
אני אומר - הווה
נשוב אל המקורות
- סלוגנים של
עבודת אדמה ודרך
ארץ, סלוגנים של
אהבת ציון
ותנועות מחתרת,
סלוגנים יפים,
בראשיתיים,
סלוגנים על אונס
סאדיסטי של חיות
בר...
אביה האיום,
כמהה עד אין קץ
לימים הטובים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.