|
נשמה שעולה לאוויר ואיננה
הופכת במהירה לזיכרון שדוהה.
ואולי רק ליקריו נשאר יותר מכך.
לפעמים שכואב לי אני נזכרת שאני חייה.
והכאב משאיר אותי כזאת.
ממשיכים ההזיות
אבל אני לא מטורפת
סתם כואבת בגעגועים לאלו שאינם.
וזה ניראה לי טיפשי להמשיך ליבב
כי הרי הם לא יחזרו משם.
אז אני לא בוכה רק הוזה.
וההזיות משאירות אותם חיים בשבילי.
והכאב על עזבונם מזכיר לי שאני חיה. |
|
|
היום למדתי
תורה, ואחרי
השיעור יש לי רק
משו אחד להגיד-
אל תאמינו
לתורה.
נכון אלוהים אמר
ויהי אור?
היום אמרתי ויהי
אור, והדבר
היחיד שהאיר היה
התחת שלי.
שפרירית עושה
ג'וגינג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.