הייתם פעם יחד, עכשיו את פה לבד
מספרת על הבעיות.
הייתם פעם שניים, עכשיו את רק אחת
נופלת בין הכיסאות.

את רצית בית חם, גם גינה וכלב
רצית להראות עולם מוגמר.
הוא רצה רק את הכסף, לא אהב ולא הקשיב
לדברים שרצית לומר.

לא היית אז מאושרת, זו היתה רק אשליה
פחדת שתישארי לבד.
ועכשיו זה לא שונה, כמעט כמו אפליה
חושבת שהכל אבד.

את ראית אותו בורח, עם הכלב והכלבה
ראית אתהעולם שלך נקבר.
ואף אחד לא שמע אותך צועקת
את הדברים שרצית לומר

יש לך מה להגיד, בשקט, בלי קול
יש לך דברים שאת צועקת.
הייתה בך אהבה ששווה כמעט הכל
אבל עכשיו היא נואשת וזועקת.

אז תצעקי את הדברים שתמיד רצית לומר,
כי במילא אף אחד כבר לא ישמע.
ותפטרי מהדברים, שתמיד רצית לומר,
הדברים שישברו את הדממה.