זהו סיפורו של האיש המחשמל ביותר בספורט הבידורי. חלק אהבו
אותו, חלק שנאו אותו, אבל מה שבטוח הוא היה הטוב מכולם.
כן, ללא ספק הוא היה הגדול בכל הזמנים... מעולם לא נראה טוב
ממנו בזירה או עם המיקרופון... הוא היה מבדר את האנשים ימים
כלילות, כולם היו דרוכים בציפיה לרגע שבו הוא יקח את המיקרופון
ויתחיל לדבר, וברגע שהוא לקח אותו ואמר"סוף סוף הסלע חזר ל..."
גופך היה מתמלא במין התרגשות ילדותית כזאת שאתה לא יכול
להסביר...
או למה לקחת אתכם כל כך רחוק? בכלל שהמנגינה שלו היה נשמעת
והייתם שומעים את: "אתם יכולים להריח מה שהסלע מבשל?" היה חשמל
רציני באויר... כל בנאדם בקהל היה נעמד על רגליו ומריע
נמשכות... כן, כולם היו צועקים בקול: "סלעי! סלעי! סלעי!"
ללא ספק ה וו-וו-ה מעולם לא יהיה כל כך טוב בלעדיו...
כן, אלו היו רגעים בלתי נשכחים. למשל שבשנת 99 נוצר הצוות הכי
מחשמל בתולדות הוו-וו-ה כשהסלע ואנושות הקימו את "קשר הסלע
והגרב".
או העימות הכי מסקרן שהיה בכל הזמנים בין קר כקרח סטיב אוסטין
לסלע. כן, אלה היו הזמנים שנותר רק להסתכל עליהם אחורה בערגה
ולומר: כל הפוסל במומו פוסל.
לעולם יהיה רק אלביס אחד, לעולם יהיה רק יגאל בשן אחד, ולעולם
יהיה רק סלע אחד וזהו "מכה החברונים... אוכל העוגות... משאיר
העקבות... מרים הגבות... הסלע!"