שלושה אוהבים מטווח אפס
קורעים לי את הנשמה,
עם כידון מברזל ומילים כמו אבן
בנפש אחת עירומה.
שלושה אוהבים מטווח אפס
מקימים בתוכי עוד חומה,
עד שבא לי לבכות, עד שבא לי לצרוח
בשארית של תמימות יתומה.
והכול כה גדול מסביבי ועצום
וקולי לא עוזר לי לברוח,
מרחקים שעברתי בפנים ובחוץ
משנים בי את עומק הכוח.
וכולם מסביבי מחכים לתשובות
ואני ממשיכה ואובדת,
כשהלחץ יפחת ויסור מעליי
תגלו שעודני עומדת.
שלושה אוהבים מטווח אפס
מחזיקים בעמקי נשמתי,
מאזנים לפעמים, מרעידים בלי לדעת
את עוצמת הפגיעה בתוכי.
שלושה אוהבים מטווח אפס
שכחו להושיט לי ידם,
שלושה אנשים שאהבתי כל כך
ובטוח אוהב לעולם.
והכול כה גדול מסביבי ועצום
וקולי לא עוזר לי לברוח,
מרחקים שעברתי בפנים ובחוץ
משנים בי את עומק הכוח.
וכולם מסביבי מחכים לתשובות
ואני ממשיכה ואובדת,
כשהלחץ יפחת ויסור מעליי
תגלו שעודני עומדת.
|