|
פתאום ההבנה המחרידה שפסקו השמיים מלכנותי
בשמות גנאי. והשקט הצלול צורם בעורקי.
זה אינו החלום אליו נכספתי
אה, לו ידעתי
שכך תשמע השתיקה של חיי.
והשמיים מציתים בהחבא
ליבו של אחר באש המשלהבת סיוטי האבדון.
ורחמים מסתערים עלי מתוך הנשימה
כאילו שצעקתי בקולי המצויץ
מה ששיני חרקו בי - צווחת אנוש נפחד.
תינוק נגרס ברחם העולם. |
|
|
מחזור זה כמו
משכורת חודשית
אם לא קיבלת את
יודעת שנדפקת
כשקטנים הוא
אוהב חיילים
והיא בובות,
כשגדולים הוא
אוהב בובות והיא
חיילים
נעורים ללא
חלומות זה כמו
זקנה ללא
זיכרונות
בנים הם כמו
שעון, בלילה
דופקים בבוקר
שוכחים לצלצל
בנים הם כמו
שירותים, או שהם
תפוסים או שהם
מלאים בחרא
אל תעשני
בשירותים כמו
שאת לא מחרבנת
במאפרה
לוליטה מקריאה
בדקדקנות את כל
משפטי האסלה
שהיא מכירה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.