פתאום ההבנה המחרידה שפסקו השמיים מלכנותי
בשמות גנאי. והשקט הצלול צורם בעורקי.
זה אינו החלום אליו נכספתי
אה, לו ידעתי
שכך תשמע השתיקה של חיי.
והשמיים מציתים בהחבא
ליבו של אחר באש המשלהבת סיוטי האבדון.
ורחמים מסתערים עלי מתוך הנשימה
כאילו שצעקתי בקולי המצויץ
מה ששיני חרקו בי - צווחת אנוש נפחד.
תינוק נגרס ברחם העולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.