עוד מקום אחד ממנו ללכת
עוד מקום אחד לארוז בו את המזוודות,
הדרך ארוכה ,עקלקלה ומתמשכת
הדרך היא מקום אותו ניתן או לא ניתן לראות.
בתוך האפילה מחכות לי ידיים
חיבוק מאנשים שלא הכרתי מעולם,
חומה של מציאות טיפה שונה אך מתחברת
עיניים משפילות מבט, עיניים מגלות את העולם.

בתוך ענן הקופסאות, בתוך הלב שמתפקע
לאור הזרקורים לעוד אמן שמשתגע,
מכאן הכול נראה שונה ולא תראו דבר
כמו עיוור צבעים אוחז מכחול שאף פעם לא נגמר
כמו רצון נשבר.

עוד מקום אחד באמצע הדרך
עוד מקום אחד וניסיון להשתנות,
כמו חץ אשר נשלח אל מטרה שלא מוגדרת
ננעץ ושוב נשבר, עושה עוד צעד ומזיל דמעות.
עוד בחירה אחת שהחלטתי ללכת
אמת שהצטברה ונזעקה לך בפנים,
להיות אני, להיות אתם, להיות עצמי, להיות אחרת
הדרך היא דבר אשר נבנה ויימשך שנים.

בתוך ענן הקופסאות, בתוך הלב שמתפקע
לאור הזרקורים לעוד אמן שמשתגע,
מכאן הכול נראה שונה ולא תראו דבר
כמו עיוור צבעים אוחז מכחול שאף פעם לא נגמר
כמו רצון נשבר.

אמרה שנאמרה הצמיחה כנפיים
מילים קטנות נוטות גם לעשות את ההבדל,
פתאום מול כל הלחץ אני עוד פעם מתגמדת
מטח של מים לפנים והעולם כולו עומד ומסתכל.
וזה עוד מקום אחד ממנו ללכת
זה עוד מקום לקום ולהרוס או שוב לבנות,
הדרך ארוכה, עקלקלה ומתמשכת
הדרך היא מקום אותו ניתן או לא ניתן לראות.

בתוך ענן הקופסאות, בתוך הלב שמתפקע
לאור הזרקורים לעוד אמן שמשתגע,
מכאן הכול נראה שונה ולא תראו דבר
כמו עיוור צבעים אוחז מכחול שאף פעם לא נגמר
כמו רצון נשבר.