ארבע שנים אחרי
ושוב מרגיש כבוי
לא מוצא את הדלק
האם ללחוץ על ההדק?
זה הרי צפוי
עיינים קצת סגורות
נחנק מהדמעות
הן אותך מוחקות
עם עצמך הולך מכות
ולא יכול לראות
את הסיבה לחיות
לא מוצא סיבה
עייף מהשגרה
רק צריך טלטול
שלוש שנים בפנים
ושש שנים טיפול
ולא כמו חתול
אתה נשאר עם הבלבול
נפלת על הפנים
הרגליים לא זזות
רק כבדות ועייפות
בנאדם רק תתעורר
הכל נראה אחר
כל יום שעובר
אל החופש ישחרר
שאיפה מהירוק
כה חמים וגם מתוק
מרחף כמו מסוק
מעצמך מרגיש רחוק
אישונים פתאום קטנים
עיניים אדומות
חיוך מרוח סתם
ממש ללא סיבות
ונזכר לפתע כך
שבפנים ישנו מלאך
או שמא מלאכית
יושבת עמוק בפנים
רק אהבה ישר לפנים
אם רק לה תקשיב
פתאום יהיה מרהיב
לחיות עם עצמך
בשקט ושלווה
רק תתאמץ מתוק
זה שווה חיים
ולא תוכל למחוק
את החיוך מהפנים

אמן.