|
בעת זריחה הגיעו אדוות אל מנוחה
אהבתי כנהר געשה
ושקטה
כמו רכב שעצר בתוך תאונה
לא הצלחתי ללכת ממך
גררתי זיכרונות של תשוקה
אל מגרש האהבות המתות
אחר כך הים פרס שמיכתו
השמים מזגו לי משקה רענן
צללתי אל החול הנואש
ודליתי משם את דמותך
דמעות שחנקתי כואבת ממך
הלכו והפכו
כתמי צבע כחולים
על בדים לבנים
התחילה תקופה חדשה |
|
|
טוב, תראי,
בתיה... לא
התכוונתי להעליב
אותך. לא, לא
אמרתי שאני
מתחרט על מה
שאמרתי. אני
עדיין לא חושב
שאת יותר חכמה
מהנעל השמאלית
שלי, אבל לא
התכוונתי להעליב
אותך, התכוונתי
לעזור לך להגיע
לאמת.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.