על אדמות הבורים שם בכיתי
שם כשהזניחו ילדה שנבלה לה בליל קפוא
כשלקחו את יצחק ועקדוהו
אל מטרת הגורל העזוב
גאילת ילדים מתומם
ושתיקה של חיות השדה
על אדמות הבורים שם בכיתי
ותקעתי סכין בחזה

יש לה שם
אדמה מגואלת בבכי
שיודעת לקחת אך לא גם לתת
שיודעת עפר אך לא אפר
ואי שם לה קבורה לה
מושא חלומותיי...
תקוותי ההרסנית הובילה היא אליי
חלומות נגוזים עלייך חלמתי אהובתי
אך איחודנו אינו בר מושא
אם דימיוני

שכן אני כאן במוחי..
ואת שם..אהובתי

על אדמות הבורים שם בכיתי
שם חלמתי
והקזתי דמי.