אביב וסתיו / מפגש קווים |
בקצה הלשון זה בורח
זיכרון רחוק בראש קודח
טפיפות דקות דקות
מרגיש כמו אורח.
על הקו הישר
לא לחרוג בפסיק
כמשקולת כבדה זה מעיק
נאטם,נגמר,נסגר
על הקו המפריד
נער,שנים ואיש
נותר העצב הרגיש
גחלת משמרת שריד
דלת נפתחת חיש.
על הקו המפגיש ביער
רואה פרפר פורח
צבע חמה זורח
הכל פתוח, עודנו נער.
חיוך גדול שולח
חדוות נשמה ממנו לוקח
על קצות האצבעות
על הקו הישר
על הקו המפריד
על הקו ביער,
שר האיש
שר בו הנער
1/4/05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|