|
דופק הפטיש
והם לוקחים אותך ילדה,
ואני עוזב, אולי לכמה זמן.
אבל אני אחזור
כמו השמש אל אמירי העצים
אני לוקח עמי
את אנחותיי, את צערי
אני לוקח את שתיקתי
ומתעטף עמה כמעיל כבד.
אני נוטל את צרורותיי
את צרותיי
את ספריי
את שיריי
ואת כל מה שלא נגעה בו
רוח הזמן
המכלה
שמרי על הרוח
שמרי על הבינה
נצרי את המזמור. |
|
|
יש לי חרקים
קטנים
שגרים בתוך
הגבות
בלילה כשאני
ישן
הם נכנסים
לעיניים שלי.
ומשתכשכים
בבריכות
שבאישונים.
לפעמים בבוקר,
כשאני פוקח
עיניים
בבת אחת, הם
נבהלים
ובורחים חזרה
לתוך
הגבות.
וזה עושה לי
נעים
במצח.
(יעקב פופק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.