|
נפגשנו אתמול
התקרבנו מאוד
נהנינו כל עוד יכולנו
נסענו כל אחד לביתו
אבל אני...
לא הפסקתי...
לחשוב עלייך
על שערך הרך על פניי
על ידך משחקת בידי
על חיבוקך החם
על עינייך היפות
ועל חיוכך המקסים
מנסה להבין מה היה
מנסה להבין מה יהיה
ולא מצליח
עכשיו זה בידך
מה תעשי איתי?
האם תשמרי אותי לעצמך
או תתני לי ללכת ולחפש אחת אחרת
אחרת שאני לא רוצה
אחרת שתנסה לקחת את מקומך
אחרת שאין לה שום מקום... |
|
|
אתמול חברה שלי
הלחיצה אותי,
ככה אחרי הזיון
אנחנו מחובקים
יחד, ולא יודע
למה האווירה
התאימה והקראתי
לה שיר שכתבתי,
לא משהוא גדול
ככה ארבע שורות,
ואז משום מקום
אני רואה דמעה
זולגת לה על
הלחי, שאלתי מה
קרה והיא אמרה
לי שממש עכשיו
היא נורא מתרגשת
כי אני מזכיר לה
את אבא שלה, מה
אני אמור להסיק
מזה שגם לאבא
שלה יש זין
קטן?
עמוס מהמוסד
בתור לקליניקה
און. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.