אמיר אלחייק / לחישות אחרונות |
את עצמי אני שואל
למה נעתקתי ממך
למה מילותיי הרחיקו את ליבך
חיינו חולפים מהר
הגדלות היא הקץ
אותה תמונה במראה שחוזרת
קמט בעור ורגל נגררת
מה שנשאר זו רק השתיקה
את חיי הרסת מכבר
החיוך הקטן שהופיע כשהייתי לבד
נעלם כאילו לא היה כלל
ואני במילותיי לוחש
וכשתש כוחי אני כותב
מתבונן בשורות וחותם
את נשארת ואני הולך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|