את סולחת לי תמיד
אבל כשאני שיכור את נשארת מפוכחת
ותמיד כשאני הכי צריך
אז את לעולם אינך סולחת

את תמיד רואה אותי
יושב על ספסלים
עם מחברת מעץ ועיפרון לידי
ואני רק מביט מרחוק ונועץ
נועץ באויר את הסיבות למותי

אני לוגם אותך כל פעם
ומתענג על כל הטעם
את מחליקה על הלשון קצת חריפה
ומחממת ת'גרון ברוך ובשלווה

אני כותב אינסוף שירים
בהם תמיד אני שיכור ממך
אולי הפעם תשתכרי ממני
ואני אחליק בהנאה במורד גרונך

את סולחת לי תמיד
כשאני פיקח ואת שיכורה
וכשתתעוררי עם פעימות בכל הראש
זאת תהיה הסליחה האחרונה

מרוב צעקות שצעקתי עלייך
מרוב ריבים- התייבש גרוני
והנה תראי את כמעט וסולחת
רק אני אף פעם
לא סולח לי