|
מתוך צל העצב של אמש
וקרירות הקולות של הלילה,
הנה שוב זרחה לה השמש
ויבשה את טל הדמעות.
עיניים עייפות מהכעס
נעצמו בשיכחה מיוחלת...
בניצוצות אחרונים של אושר
כמו נוגע בי לא נוגע,
ורק רגע אחד נותר לי
להתכרבל במסך חלומות. |
|
|
בן אדם עובד כל
החיים שלו רק
כדיי שיהיה לו
מספיק כסף בצד
כדיי שיוכל
להפסיק לעבוד
קצת כמו גראס!
חזי מ-144 סטלן,
מובטל, דובר
אנגלית רהוטה
וחותם בלשכה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.