ר. דונר / נקמה? (99) |
ויותר מדי.
ליל סתיו, קר,
ללב רעב,
מתקרב.
כל אוצר
הדמעות
לא ישיב,
האביב.
בחיבוק
חולצתו,
קפואה,
מכורבלת.
אין,
לא תהיה
המראה,
המראה מכוסה,
האמת המרה,
מסכה.
מעילו השחור,
בארון,
כתפיו שומט,
שוב,
ושוב,
צליל
צחוקו,
צלול
מתגלגל,
מלגלג,
מעולם האמת,
אני?
מת עלייך,
בחיי...
מת. מת. מת
17.07.01 הרצליה רוברט
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|