|
כשאת הולכת עם אחר
זה אותי גומר
רואה אותך שמחה
אבל אני מלא קנאה
רואה אותך צוחקת
אבל בליבי נשארת צלקת
את מאושרת וטוב לך בלב
אבל לי בא למות מהכאב
כי את עם מישהו אחר
וטוב לך הרבה יותר
הוא היחיד שבליבך
ואלי את פונה רק שהוא הולך
אנחנו ידידים, ידידים טובים
אבל אני לא יכול לראות אותך עם אחרים.
את בוכה שהוא עוזב
ואז אני בתוכי חושב
שאולי הפעם זה אני
אבל אני יודע שזה לא הגיוני
כי אני זה רק חבר
שתמיד עוזר
ולא יותר
ואז את שוב מוצאת את ה"אחד"
ואני שוב בוכה בצד
כי את עם מישהו אחר
וטוב לך הרבה יותר
הוא היחיד שבליבך
ואלי את פונה רק שהוא הולך
אנחנו ידידים, ידידים טובים
אבל אני לא יכול לראות אותך עם אחרים.
ולא מספיק שאני סובל
כול הזמן אני שואל
איך זה יכול להיות
שכך
שהתאהבתי בך
הידידה הכי טובה שהייתה לי מעולם
ואת יוצאת איתו
עם החבר שלי
החבר הכי טוב מכולם |
|
|
תגיד אדון מאשר
סלוגנים:
מה אתה עושה עם
הפקסים אחרי
שאתה מאשר
אותם?
חשבת על
מיחזור,
אין אפשר למחזר
נייר פקס, לא
חבל?
לא עדיף פשוט
להשתמש בנייר
טואלט, ככה גם
תוכל למחזר
נייר, סלוגנים
ומטאפורות, שלא
לדבר על להפיג
שיעמום
בשירותים?,
ותמיד תוכל
להגיד, "חרגול,
ניגבתי איתך את
התחת אתמול".
חבר שלום, כותב
סלוגנים (שהוא
לא חרגול) עם
שאלות ותיסכולים
לא פתירים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.